רן שפיר בשם קהילת מגוון מספיד את ינאי רימון ז"ל

ינאי ילד אהוב שלנו. אצלנו בקהילה, הילדים גדלים בערבוב. וכל ילד הוא גם קצת הילד שלנו. או בעצם הרבה הילד שלנו. הילדים הם כמו שיחים שמשתרגים אחד בשני, צומחים יחד וגם משלימים זה את זה, מתחברים וגם מאפשרים ונותנים מקום לכל אחד ואחת כפי שהוא. אתה, ינאי, היית ענף מרכזי. ובכלל- הוספת צבע ופלפל לתבשיל המיוחד שלנו שנקרא קהילת מגוון. בכל מפגש איתך, קצר או ארוך, הנוכחות שלך הייתה עוצמתית, כריזמטית. כזו שלא ניתן להתעלם ממנה. תמיד עם חיבוק, בדיחה, משפט עמוק, וכמובן איזו מילה על פיצה או תל אביב או איזה משהו אחר שהוא מבחינתך מקום ראשון ביקום כרגע. לפני שנתיים, מסמינר קהילה מיוחד במינו במצפה רמון היית בהיי, מהמפגש של כווולם יחד - כל החבורה כולה. כיף היה לראות אתכם הצעירים, קבוצת רעים, שהינו מתארים גם כגורים של אותו שבט שאוהבים עד היום להתכרבל בערימה. תמיד יחד, במשחקים ובשיחות על החיים, אחים בלב ובנפש. קבעתם בניכם שגם אתם תגורו יחד ותגדלו את ילדכם יחד שיחוו את אותה חברות מופלאה כמוכם. ואתה - תמיד במרכז. עמוד תווך. אחד שלא ניתן להתעלם מקיומו. אהוב כל כך. אתה שילוב נדיר של כל כך הרבה ערבובים- קצת ילד טבע, קצת ערס, קצת דוס, קצת קעקועים, קצת שטותניק, קצת עמוק. ומאוד מאוד חתיך כמובן. ביוזמתך הונהגו ברחוב ארועי פיצה קהילתיים שעושים שמח בקיבה ובלב, ידענו שיצא ממך מנהיג שתצליח במה שתשים עליו יד. יצרת מודל לחברות וחיבורים ללא תנאים ונתת השראה לדורות הבאים בקהילה. בשבוע האחרון קורה דבר מדהים בבית משפחת רימון וסביבתו. בכל יום מגיעים כמה מאות אנשים, חברים ומכרים של ינאי ושל המשפחה. הכרויות ישנות מתחדשות לאחר שנים. אנשים ממקומות שונים ומקהילות שונות יושבים ביחד, מכירים ומדברים. חיבורים שונים ומגוונים שספק אם היו קורים במצב אחר. ינאי, היית איש של אנשים, אמיתי, מחבק, חם, רגיש, וחייכן, עצוב לנו וכואב, אין אחד מאיתנו שלא מרגיש שאתה הבן שלו. ועכשיו אתה אינך. אנחנו מחבקים את נירית, דורי ירדן ונטע, אשל ושחר, המשפחה הקרובה והמורחבת, החברים- אחים שלך וכל מי שהכיר ואהב אותך. באהבה, געגועים וכאב עמוק. קהילת מגוון